האמן נומה בר רואה ברווחים את מה שרובנו לא מצליחים לראות במבט ראשון. הוא רואה איך אנחנו משתלבים זה בזה ותלויים זה בזה ומאייר את הכל יחד – גאוני. לכו לראות את התערוכה במוזיאון תל אביב לאומנות (התמונה מעמוד התערוכה באתר המוזיאון).
אני רואה ברווחים את הקשרים והיחסים בין א.נשים – הערכה, אמפתיה, כבוד וגם קנאה, כעס ומתח. רואה אותם בעבודה, במשפחה, בין חברים, בקניון, בסופר, בכבישים. רואה אותם בתהליכי פיתוח מנהלים/ות, בבניית שותפויות, בתהליכי שינוי. אני עובדת על תנועה ברווחים האלה: תנועה לקשר חיובי או לפחות תנועה לקשר פורה ומקדם ברווחים. אני מנסה 'לצבוע' את הרווח בצבעים של מטרה משותפת, יעד מאתגר או ציפייה לעתיד טוב יותר.
ויש גם את הרווחים בין חיים ושגרה רגילה לבין השבעה באוקטובר שהיה ונשאר פה. רווחים (או חללים…) עם זכרונות, געגועים ועצב על מי שלא איתנו; עם כעס עצום על אותו יום (וגם על מה שהיה לפניו ואחריו, גם עכשיו) וכאב בלי תחתית על מי שנרצחו או נפלו על אדמת הארץ הזו בשביל המולדת שלנו.
הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי לאקאן יצר את ההלחם Troumatisme מהמילים "טראומה" ו"חור" (בצרפתית). מבחינתו טראומה יוצרת מעין 'חור' ברצף של החוויה והמשמעות, מקום בו המילים אינן מספיקות.
בשיר חדש, שנקרא "פעימת לב", כותב אביתר בנאי "תעשה כבוד לרווח" ואני מאמצת – נושמת עמוק ברווח שבין פעימת לב אחת לשנייה ובוחרת להחזיק ברווחים תמונה משולבת: של הקושי שעוד נמצא כאן (שלי ושל אחרים), לצד תנועה מתמדת לעבר התקווה.