צרכים פסיכולוגיים בדרך לשותפות

• "בהחלטה שלך שכחת להתחשב בחצי מהאנשים פה."
• "את לא רוצה להקשיב! את רק מדברת ורוצה לומר את המילה האחרונה בנושא."
• "בפגישה שלנו הסכמתם איתי, אבל בפועל אני לא רואה את זה קורה."
• "אתם לא מבינים שאנחנו תלויים בכם. ואם אתם לא מתקדמים כולנו ניפול יחד."

הציטוטים האלה לקוחים מתוך מפגשים בין א.נשים, ברובם מנהלים/ות בארגונים עסקיים, ציבוריים או חברתיים. המפגשים עסקו בעבודת ממשקים, פיתוח הנהלה (צוות מוביל) או קידום מהלך משותף.

בחרתי לתאר כמה צרכים פסיכולוגיים אנושיים אשר עומדים בבסיס קונפליקט או אי הסכמה בדרך לשותפות. אתייחס למענה אפשרי לצרכים אלה וגם להתנהגויות שבעטיין אדם ירגיש שהצרכים שלו/ה לא נראים ואף נרמסים. הכרות עם צרכים אלה יכולה לסייע לבניית שותפות או ממשק אפקטיבי.

הצורך בתחושת ערך – המושג מתאר את הערך שמקנה אדם למאפיינים השונים שלו, המחשבות והרגשות של האדם כלפי עצמו. כולנו שואפים להרגיש בעלי ערך, מסוגלות ויכולת, לסמוך על עצמנו ולדעת שכך גם חווים אותנו אחרים.

התנהגויות של כבוד, הקשבה ואמפתיה מצד הזולת מחזקות את תחושת הערך של אדם בעיניי עצמו. לעומת זאת, כשאדם מרגיש שלא רואים אותו/ה, לא מתחשבים בו/ה, לא מקשיבים לו/ה, מזלזלים בו/ה, אזיי הוא/היא מרגיש/ה פגיעה בתחושת הערך. רגשות אלה מהווים מניע חזק מאוד לעוררות רגשית גבוהה של כעס, כאב, אכזבה ועשויים להוביל להתנהגויות של וכחנות, תוקפנות ועוד.

"בעיניי זה הכל שטויות. אני לא מסכימה איתך ואין לי מה להקשיב לך." Vs "אני לא מסכימה איתך,

אבל חשוב לי לשמוע מה כוונתך ולמה את מרגישה כך."

על פי התיאוריה של ד"ר אלפרד אדלר, תחושת הערך שלנו היא חלק מהצורך בתחושת שייכות. זהו הצורך של כולנו להרגיש שייכים, אהובים, רצויים ונחוצים. זהו צורך קיומי, הישרדותי, ממש כמו אוויר לנשימה. מה נותן מענה לתחושת השייכות? כשאדם מקבל יחס אישי ותשומת לב, מרגיש שמקשיבים לו ומבינים אותו (ולא משנה אם מסכימים איתו או לא), כשיש לאדם הזדמנות לתרום ולהועיל לסביבה שלו (כן, כן, קראתם נכון – לעשות טוב לאחרים!), להרגיש משמעותי – כל אלה בדר"כ ממלאים את האדם בתחושת שייכות.

כשאני מרגישה שייכות אני גם 'פורחת' ברמה האישית וגם תורמת לסביבה שלי: מעורבת, עוזרת, נכונה להשקיע מעצמי. כשהצורך בשייכות לא מקבל מענה, הרגשות שלי פחות טובים ובדר"כ גם ההתנהגות תהיה בהתאם, כפי שתואר לעיל.

"אתה חדש פה וייקח זמן עד שתבין מה קורה סביבך." Vs  "אתה חדש פה אבל זה מרגיש שאתה כבר חלק מאיתנו."

עד כאן הדברים ברורים, אבל המציאות מורכבת יותר. בהתאם לתפיסות ועמדות שהשתרשו בנו מילדות ועל בסיס ניסיון החיים שלנו, יש לכל אחד ואחת תפיסה סובייקטיבית של המציאות סביבנו. המשמעות היא שמה שיגרום לי לחוש תחושות ערך ושייכות יכול להיות שונה ממה שיוביל לרגשות אלה אצל אחרים.

מה עוזר לי ברמה האישית והמקצועית לקדם שותפות או עבודת ממשק אפקטיבית?

הקשבה תחילה – למרות שהמילים עומדות לי על קצה הלשון, לנשום עמוק, להקשיב ולנסות להבין. אני משתדלת להכין עט ונייר, להקשיב ולרשום לעצמי מה אומר הצד השני.

כלום לא מובן מאליו. לזכור את הסובייקטיביות ולאפשר אותה גם לעצמי וגם לאחרים. להסביר את הדעות והרגשות שלי, להזמין אחרים להסביר את דעתם ורגשותיהם.

הקשבה היא דרך טובה לשנות עמדה של מישהו. אם פשוט תקשיב לו הוא יבין את טיעוני הנגד. 

לעומת זאת, אם תיתן לו את טיעוני הנגד, הוא לא יסכים עמם. 

אנשים לא מבינים מה קורה כשהם רק מקשיבים, ולפעמים אומרים: רק נתתי לו לפרוק.

זה לא נכון. אדם שמדבר משתנה, הוא מבין דברים חדשים על עצמו".פרופ' אבי קלוגר 

ייחוס כוונות טובות – כשמישהו מדבר בעדו הוא לאו דווקא מדבר נגדי. רוב הא.נשים מאמינים שהם פועלים לקידום המטרות הכלליות, להצלחת המחלקה / הארגון וכן הלאה.

במצב של עוררות רגשית שלילית – כעס, צעקות, תוקפנות, מילים בוטות ומעליבות – כנראה שהצד השני מרגיש זלזול עמוק בתחושת הערך שלו/ה. גם אם לא התכוונתי נגעתי בעצב החשוף וחשוב להכיר בכך ולהתנהג בהתאם.

מציאת בסיסי הסכמה משותפים או גיבוש מטרה משותפת – במקרים רבים, יש לנו הרבה יותר נושאים עליהם אנו מסכימים מאשר אלה שלא. זיהוי ההסכמות מייצר אמון, מפחית דמוניזציה של הצד השני ומאפשר להמשיך בשיח ענייני ומכבד.

להבחין בין המטרה לבין הפתרון ולהפריד ביניהם – לפעמים נראה שהצד השני 'הולך עם הראש בקיר' או מקדם מענה שמנוגד לתפיסה או לעשייה שלנו. הבנת המטרה מבהירה את המניעים לפעולה, את הצרכים והכאבים – גם לעצמי וגם לצד השני. במקרים רבים, גיליתי שהמטרות של הצדדים דומות או לפחות מאוד מובנות אחד לשני. אחרי שהמטרות ברורות, ובהנחה שיש הקשבה ושיח, ניתן לגבש דרכים אחרות לפתרון שיהיו מקובלות יותר.

אין שיוויון, חשובה ההוגנות – תפיסת הצדק הבסיסית שואפת לשיוויון בינינו. נעזרתי בתמונה שלהלן להמחיש את העובדה שאנחנו שונים זה מזה בהרבה מובנים וכך גם המענה לצרכים שלנו שונה (עפ"י הסובייקטיביות שהוזכרה לעיל). לתפיסתי לא ניתן, וגם לא נכון, להגיע לשיוויון בנושאים רבים, אך יש חשיבות גבוהה להגיע לתחושת הוגנות של כל הצדדים ביחס לתהליך וביחס לפתרונות / מענים.

קרדיט לתמונה: interactioninstitute.org and madewithangus.com

אמון נבנה ברגעים הקטנים. הוא לא מושג דרך עשייה הרואית או אפילו פעולות נראות לעין, 

אלא דרך תשומת לב, הקשבה ומחוות כנות של אכפתיות וקשר. ברנה בראון, פרופ' באונ' יוסטון ארה"ב

מאחלת לכולנו שנצליח לייצר שיתופי פעולה, שותפויות וממשקים – בעבודה, בחיים הפרטיים ובכלל – בהם נרגיש כולנו תחושת ערך ושייכות לקידום מטרות בעלות משמעות עבורנו.