"כל החיים שלי עזרתי לאחרים," היא מסבירה לי, "ועכשיו, אני צריכה לבקש עזרה כל הזמן, לפחות פעמיים ביום! זה קשה לי כל פעם מחדש. את יכולה לתאר לעצמך, שהכאב הכי גדול שלי הוא לא הכאבים, או החולשה, אלא לבקש עזרה?!?".
היא אישה מטופחת, לקראת גיל 90, צלולה ואשת שיחה נעימה. אנחנו נפגשות אחת לשבוע לשיחה על ענייני היום יום וגם לעזרה בסיסית: הולכות לדואר או לבנק ביחד, קונות תרופות בבית מרקחת, אני מתקשרת עבורה לנותני שירותים שונים כמו העירייה או חברת הגז וכד'. היא מיטבה לתאר קושי גדול המאפיין זקנים רבים. האמת היא שהוא מאפיין את כולנו כבני אדם- קושי לבקש ולקבל עזרה.
כולנו אוהבים לתת עזרה- להציע עזרה וגם לתת עזרה. אנחנו מונעים מאמפתיה ואכפתיות לאדם אחר, אנו שמחים שנוכל לתרום לו מעצמנו בדרך כלשהי: תמיכה רגשית, עזרה חומרית בכסף או שְווה כסף, מתן מידע, סיוע בעזרת הקשרים שלנו ועוד ועוד. העזרה לאחר מדגישה את המסוגלות העצמית שלנו (ובמקרה הפחות טוב-מבטאת גם התנשאות או עליונות) ובכך מחזקת את הביטחון העצמי ואת תחושת הערך שלנו.
"יותר ממה שאנחנו אוהבים אנשים על הטוב אשר עשו לנו, אנו אוהבים אותם על הטוב אשר עשינו להם."
לב טולסטוי, סופר והוגה רוסי
לתת עזרה זה נהדר אבל לבקש ולקבל עזרה- זה כבר סיפור אחר. נהוג לומר: 'מי ייתן שתמיד נהיה בצד הנותן'. זקנים צריכים עזרה במגוון תחומים ונושאים, ממגוון אנשים ובעוצמות ובתדירות משתנות- ולא רק זקנים, כולנו. מדוע קשה לנו לבקש עזרה? מדוע החוויה שלנו בקבלת עזרה היא לא תמיד נעימה וחיובית כמו החוויה שלנו במתן עזרה לזולת? פעמים רבות הרגשות המתלווים לבקשת העזרה הם רגשות לא נעימים: מבקש העזרה מרגיש "נזקק"- חלש יותר, פגיע, זקוק לאחרים ותלוי בהם; מרגיש לעיתים חסר אונים, מבולבל או תקוע- מה שעשוי להוביל לתחושות של תסכול או כישלון.
לעיתים מבקש העזרה יודע מה הוא או היא צריכים לעשות אבל אינם מסוגלים לבצע זאת, מסיבות שונות, והם נדרשים לבקש עזרה. הזקנה שתיארתי לעיל, יודעת בדיוק מה היא רוצה לבקש מהעירייה אבל היא לא שומעת כל כך טוב ולכן היא מתקשה לשוחח בטלפון. זקן אחר הסביר לי שהוא רוצה ליסוע לבקר את הנכדים שלו אבל שיחה קשה שהיתה לו עם הבת שלו מקשה עליו רגשית לעשות את הצעד ולבוא לבקר. לעיתים הקושי תלוי באדם שממנו אנחנו צריכים לבקש עזרה: לא רוצים להטריד אותו/ה; מרגישים שביקשנו כבר יותר מידיי פעמים; אולי לא רוצים להיחשף בחולשות שלנו; חוששים מהתגובה של אותו אדם- כעס או חוסר סבלנות; לעיתים מפחדים להתאכזב אם אותו אדם יסרב לעזור.
במסגרת מפגש קבוצתי מעלים המשתתפים מספר קשיים בבקשת עזרה: "הבן שלי כבר מתרגז עליי כי כל שבוע אני מתקשרת אליו עם בעיה אחרת בקו הטלפון שלי"; "כל יום שלישי השכנה שלי מסייעת לי לעלות שלוש קומות עם הקניות עד לדירה שלי. אני כל כך מתביישת, אבל היא כבר מחכה לי בלי שאבקש"; "אחרי שנפלתי ברחוב בדרך לקופת חולים, אחותי הצעירה ממש בכתה באוזניי: למה לא ביקשת עזרה? למה הלכת לבד?!?". מהמקרים הללו ניתן ללמוד כי הרבה קשיים נסובים גם על העובדה שבקשת העזרה היא בתחומים יום יומיים שבעבר אותו זקן/ה היו מבצעים באופן עצמאי. החוויה של הזקן/ה היא של חוסר עצמאות, שאינו יכול לסמוך על עצמו והוא תלוי באחרים. אלו רגשות קשים ומטלטלים המשפיעים על הביטחון העצמי ותחושת הערך של הזקן/ה ומקשים עוד יותר על הזקן/ה בבקשת עזרה מהזולת.
"נדיבות זה לתת יותר ממה שאתה מסוגל. יהירות זה לקחת פחות משאתה צריך."
ג'ובראן חליל ג'ובראן, משורר לבנוני-אמריקאי
קשה לבקש עזרה ולקבל עזרה. אבל בקשת עזרה היא כורח המציאות עבור אנשים זקנים. כדי להתמודד בצורה מיטבית עם בקשת עזרה, הנה כמה טיפים מעשיים:
- הכרה בקושי- זה לגיטימי! ראשית, חשוב מאוד להכיר בקשיים: קושי פיזי, כמו ירידה בשמיעה, קושי ללכת, רעד בידיים וכד'; או קושי רגשי, למשל: מתח בין הזקן לילדים או קושי בפרידה מבן/ת זוג שנפטרו לאחרונה; או קושי כלכלי, למשל: חסר כסף לקנות תרופות. הקשיים קיימים! הדרך היחידה להתמודד עם הקשיים הללו היא לדבר עליהם, לשתף אחרים וגם לקבל עזרה. השיחה עם אחרים תסייע תחילה להבהיר ולמקד לעצמי את הקושי ומה יכול לסייע לי.
- לאחרים יש ידע, הבנה ויכולת בתחומים שלי יש פחות- הכירו בעובדה זו ותוכלו לראות בה יתרון עבורכם ולא חיסרון ופגיעה אישית. למשל, נכדים שמתמצאים בשימוש באינטרנט ויכולים לסייע בקלות ובמהירות.
- הנעזר הוא אקטיבי! – אל תתנו לבקשת העזרה להפוך אתכם לפאסיביים ולחסרי אונים! עזרו למי שעוזר לכם: הסבירו מה בדיוק הבעיה, מה העזרה שאתם מבקשים, מתי תרצו את העזרה, מה משך העזרה המתאים לכם. כעת תוכלו לערוך תיאום ציפיות ולבדוק האם הצד השני יכול ורוצה לסייע לכם בדרך המתאימה לכם.
- פתיחות והקשבה לזולת– אם ביקשתם עזרה היו פתוחים לקבל אותה. במידה ותצטרכו לקבל את העזרה בתנאים של נותן העזרה, דברו בצורה גלויה על החששות ועל הפערים בין מה שאתם רוצים ומה מתאים לכם, לבין מה שהנותן מציע.
- בקשת עזרה אינה חזות הכל– בקשת העזרה היא בדרך כלל בתחום מסויים. זכרו שיש הרבה תחומים אחרים שבהם אתם אלו שיכולים לעזור לאחרים. צרו לעצמכם חוויה מאזנת ועזרו לאחרים. זקנה שהכרתי שנעזרת במטפלת שגרה איתה, סיפרה לי שהיא מתנדבת פעמיים בשבוע עם זקנים ניצולי שואה!
- להתאמן בלבקש עזרה– זה אולי הטיפ המשמעותי ביותר. הרי כולנו נצטרך עזרה מתישהו, אז כדאי להתאמן בבקשת עזרה בזמנים שנוחים לנו. בקשו עזרה, לִמְדו להתמודד עם החוויה האישית ואולי אפילו תהנו: מהעזרה עצמה, מהשיתוף בקשיים, מהאמפתיה והרגישות שתגלו מהסובבים אתכם…
- זִכרו כמה כיף לתת עזרה ותנו לאחרים את האפשרות לעזור לכם ולהרגיש נפלא עם עצמם!
"צו החיים- תן וקח. כך נברא העולם; שכל אדם יהיה משפיע ומקבל,
ומי שאין בו שניהם כאחד- הריהו כאילן סרק."
ר' יצחק מזידטשוב
הערה: אבקש להודות לזקנים ולזקנות שפגשתי במסגרת הנחיית קבוצות גיל שלישי וחלקו איתי את האתגרים בבקשת ובקבלת עזרה. כתיבת מאמר זה התאפשרה בזכות הידע המקצועי, ההכוונה ורוחב הלב של הגב' פיה קמחי ועל כך נתונות לה הערכתי העמוקה ותודתי הכנה.