כולנו רגילים לחפש מטען (או שקע חשמלי) עבור הטלפון הנייד שלנו. מתי לאחרונה בדקנו מה מטעין אותנו באנרגיות?!? כבר יותר מחצי שנה שאנחנו חווים מציאות הפכפכה, מלאה בחוסר ודאות ובשינויים; אנחנו דואגים לבריאות, לפרנסה, לחינוך, למדינה. כל אלו מובילים לתחושות של לחץ, חרדה, בלבול וחוסר אונים. בנוסף, בתקופת הקורונה הרבה ממקורות האנרגיה שלנו נחסמו או הצטמצמו: עבודה ותפקידים משמעותיים שמלאנו, מפגשים משפחתיים וחברתיים, פעילות תרבות ופנאי- הצגות, הופעות, חדר כושר, נופש, נסיעות לחו"ל, ועוד ועוד.
והנה אנחנו עומדים לפני הסגר השני ונראה שהקורונה עוד תישאר איתנו למשך השנה הקרובה לפחות. שגרת החירום הזו גוזלת מאיתנו הרבה אנרגיות, הכוחות מידלדלים והמצברים לא מתמלאים. זה כמו לנסות לנשום כשאין מספיק חמצן או ליסוע ברכב 'על האדים של הקרבורטור'- כשאין דלק…
אז מתי שאלתם את עצמכם לאחרונה – מה שלומי? איך אני מרגיש/ה? – ונתתם תשובה מלאה. מתי בדקתם מה 'מצב הדלק'- הכוונה לדלק האישי שלכם, לחוסן שלכם, לבריאות הנפשית שלכם?
בריאות נפשית משמעותה יכולת התמודודת טובה עם מציאות משתנה. ההתמודדות תלויה ביכולת של האדם לגייס ולנצל את המשאבים הפנימיים והסביבתיים העומדים לרשותו. הדלק שלנו הוא החוסן הנפשי שלנו ואותו אפשר וצריך לחזק. אז מה אפשר לעשות? איך להיטען באנרגיות?
הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לתת לגיטימציה לקושי, לאפשר לעצמנו מנעד רגשות רחב החל מעצב וכעס ועד לתקווה ואופטימיות, ולא לטשטש אותם באמירות סתמיות, כמו: "יהיה בסדר". לנסות לתת שם לאיך שאנחנו מרגישים (לתת שם לרגש)- זה נותן תוקף לרגשות ובכך גם תוקף למי שאנחנו.
"פגיעות היא המקום בו נולדים חדשנות, יצירתיות ושינוי." ברנה בראון
השלב השני הוא קבלת המציאות. הקורונה ואי הוודאות יישארו איתנו לעוד תקופה לא קצרה ולצד זה עלינו למצוא מקורות אנרגיה כדי לשמור על החוסן הנפשי שלנו. אז בהינתן המצב הנוכחי, עלינו לחשוב מה יכול להטעין אותנו באנרגיות? יש כמה המלצות מבוססות מחקר, אך מעבר לכך, זה מאוד אישי וכל אחד ואחת יצטרך למצוא לעצמו את מקורות האנרגיה שלו/ה.
ראשית, פעילות גופנית. על החיבור בין הגוף והנפש נכתב רבות והם אכן מזינים זה את זה. שנית, לזכור שיש לנו בחירה בכל מצב, בחירה בתוך המציאות הנתונה. בחירה איך להתייחס למצב, איך להתנהג עם עצמי ועם אחרים. הבחירה מעניקה לנו תחושה של עצמאות והשפעה. שלישית, להדגיש את ה"יש". כן כן, זה הזמן להיות סכריניים ולחשוב על בריאות טובה, משפחה תומכת, פרנסה יציבה וגם תכונות אישיות שמסייעות לנו כמו יצירתיות, הומור, עצמאות ועוד.
"רק לעתים רחוקות אנו חושבים על מה שיש לנו, בדרך כלל אנו חושבים על מה שחסר לנו."
ארתור שופנהאואר
ואחרון, מטרות קטנות (אחרי שנשיג אותן הן יהפכו ל'מתנות קטנות', מונח שטבע נעם חורב). הכוונה לסמן מטרות שניתן להשיג גם בתקופה זו, גם בטווח קצר ואפילו בסגר. לשתול צמחי תבלין באדנית, להמשיך לעשות ספורט, לסיים ספר שמחכה לי ולראות סרט עם המשפחה, הן חלק מהמטרות שלי.
"הדרך ארוכה ומפותלת, אני נופל וקם. אף פעם לא אפסיק ללכת, אני נופל וקם…
כמה ארוכה היא הדרך, אני עומד איתן עם ראש מורם." שב"ק ס'