"שוחחתי בטלפון עם לקוחה ותיקה שלי שהיתה לה בעיה. ניסיתי (והצלחתי!) לתת לה מענה במשך כל כך הרבה זמן, עד שאחרתי לישיבת צוות. למרות שעסקתי בענייני עבודה, המנהלת שלי לא ראתה בעין יפה את האיחור…"
במרוץ היומיומי של חיינו המקצועיים והאישיים, אנו נעים בין שני קטבים: הרצון לתת, לסייע ולהיות משמעותיים מחד, והצורך לשמור על עצמנו, על זמננו ועל משאבינו הרגשיים מאידך. איזון זה הוא לב העניין כשמדברים על הצבת גבולות ביחסים בין-אישיים – נשמע פשוט אבל מאתגר ליישם.
מהם גבולות? על איזה גבולות מדובר?
גבולות אישיים או בין-אישיים הם אותם כללים מנחים המגדירים את האופן המתאים עבור כל אחד מאיתנו לגבי התנהגות של אחרים בקרבתנו. למעשה, הצבת גבולות היא האופן בו אנחנו תוחמים את תחום הפעולה – בין אם כלפי עצמנו ובין אם כלפי אחרים. במהלך החיים, קביעת הגבולות הופכת לחלק בלתי נפרד מהגדרת הזהות העצמית שלנו. היא יכולה להיות חיצונית (כלפי אחרים) או פנימית (אדם מציב לעצמו גבולות).
חשוב להבהיר: לא נדבר כאן על גבולות ברורים כמו עצירה ברמזור אדום או איסור הטרדה מינית. אלו גבולות שהחברה הגדירה עבורנו, חלקם מעוגנים בחוקים שיש ענישה בצידם. במאמר זה אתמקד באותם 'אזורים אפורים', בהם כל אחד מאיתנו צריך להחליט מהם הגבולות האישיים שלו ביחסים עם אחרים.
למה קשה לנו להציב גבולות?
אם נתבונן עמוק בתוך עצמנו, נגלה סיבות רבות לקושי בהצבת גבולות:
- לא תמיד ברור לנו מה בדיוק להגדיר ואיפה בדיוק עובר הגבול
- הצבת גבולות מחייבת אותנו להסתכל פנימה ולבחון: מה באמת חשוב לי? מה באמת מפריע לי?
- קיים חשש שלא נתמיד לאורך זמן – הצבת גבול מחייבת משמעת עצמית
- הגבול עשוי להשתנות לאור נסיבות ולכן אנו תוהים אם בכלל כדאי להציב אותו מלכתחילה
- אנחנו חוששים מתגובת הצד השני ומה יקרה ליחסים בינינו
"חברה ביקשה שהבן שלה יבוא אלינו אחרי הגן ויישאר עד 20:00. לא היה לי נעים להגיד לה שממש לא מתאים לי היום. אני שמחה שיכולתי לעזור לה אבל הייתי די עצבנית כל אחר הצהריים ומי שסבל בסוף הם הילדים שלי."
היתרונות המפתים של אי-הצבת גבולות
מסתבר שאנחנו "מרוויחים" לא מעט כשאנחנו נמנעים מהצבת גבולות. האפשרות של עשייה למען אחרים נותנת מענה לצרכים פסיכולוגים אנושיים של כולנו:
המחיר הכבד של אי-הצבת גבולות
לצד היתרונות הללו, קיימים מחירים משמעותיים שאנו עשויים לשלם כשאנחנו לא מציבים גבולות:
האשליה של אי-הצבת גבולות
תובנה חשובה שכדאי להפנים: אי-הצבת גבול במקום אחד משמעותה, למעשה, הצבת גבול במקום אחר. כך למשל, כשאיננו מציבים גבולות בעבודה, אנחנו בעצם מציבים גבולות למשפחה שלנו: הזמן שהיה יכול להיות מוקדש להם מוקדש בפועל לעבודה; כשאיננו מציבים גבול ללקוח תובעני אחד, אנחנו למעשה מציבים גבול ללקוחות אחרים, שכן הזמן והאנרגיה שלנו מוגבלים והם נתונים ללקוח אחר.
כך, ההחלטה שלנו "לא להציב גבולות" היא בעצם החלטה להציב גבולות באופן סמוי ולא-מודע, ולרוב – ללא הלימה לערכים ולסדרי העדיפויות הרצויים שלנו. הבנה זו יכולה להניע אותנו לקחת את השליטה לידיים שלנו ולהציב גבולות באופן מודע ומושכל, בהתאם לערכים שלנו ולחלוקת הזמן והמשאבים הרצויה מבחינתנו.
"כשאתה אומר 'כן' לאחרים, ודא שאתה לא אומר 'לא' לעצמך". פאולו קואלו, סופר ומשורר.
בנוסף, כשאיננו מודעים לגבולות שלנו מראש, קיים סיכוי גבוה שניקלע למצבים בהם נרגיש ניצול או תובענות מהצד השני. תחושות אלה עלולות להצטבר ולהתפרץ בתוקפנות לא מבוקרת – תוצאה שאינה רצויה לאף אחד מהצדדים.
"לא תאמיני מה קרה לי אתמול – נפגשתי עם לקוחה שלי ולא הצלחתי לסיים את הפגישה! היא כל כך האריכה ולא הקשיבה לי כשאמרתי שאני חייבת לסיים את הפגישה ושיש לי עוד לקוח שמחכה לי. הייתי כולי במתח ובסוף קמתי וממש צעקתי שהזמן שלנו נגמר. מבאס אותי שהשקעתי כל כך הרבה מעצמי בפגישה הזו ובסוף סיימנו בטון צורם."
המציאות מלמדת דבר מפתיע: הצבת גבולות מסייעת לשמירה על יחסים בין-אישיים תקינים עם עמיתים בעבודה, עם המנהל/ת, עם לקוחות וגם עם בני משפחה וחברים. הצבת גבולות היא חלק משירות מיטבי ללקוחות שלנו – היא מסייעת לשמור על הוגנות ועל האינטרסים של כל הצדדים. הצבת גבולות שומרת עלינו ברמה האישית (כשיש גבול שמתאים לנו אנחנו מרגישים אותו ממש בגוף, פיזית) ומסייעת לנו לתת מעצמנו בדרך שמתאימה לנו ועם מחירים שאנחנו מוכנים לשלם.
אם השתכנעתם ואתם מעוניינים לחזק את המיומנות של הצבת גבולות, מוזמנים לקרוא את הצבת גבולות (חלק ב) – הלכה למעשה
מאמר חשוב מאד, שילוב של רגישות ודיוק , תודה רבה על הדברים, קולע!